בית משפט השלום בנתניה תא"מ מרקובסקי נ' דיגיטל אימפקט החזקות בע"מ ואח' יובל חנן נגד החלטה

ינואר 0 תא"מ 0-0-0 מרקובסקי נ' דיגיטל אימפקט החזקות בע"מ ואח' בפני כב' הרשמת הבכירה - יפעת אונגר ביטון מספר בקשה: המבקש )הנתבע יובל חנן ) נגד 0 0 ורוניקה )יבגניה( שוסטק )מרקובסקי( המשיבה )התובעת( החלטה בפני בקשה להורות על מחיקת התביעה שהוגשה כנגד נתבעים ובהם המבקש, הוא הנתבע. בתמצית, התביעה נוגעת למשלוח דברי פרסומת לתובעת, ללא הסכמתה, בניגוד להוראות סע' א לחוק התקשרות )בזק ושירותים(, תשמ"ב. טוען המבקש, כי התביעה הוגשה שלא כדין, משום שאין כלל קשר בין כלל הנתבעים, בינם לבין עצמם, ולכן לא היה מקום לכלול את כולם תחת תביעה אחת. נטען, כי האפשרות לצרף מספר נתבעים בתביעה אחת, מותנית בקיומם של התנאים המפורטים בתקנה לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד )להלן: "התקנות"(, שהנם תנאים מצטברים. המבקש טוען כי בעניין זהה לעניין דנא )ת"ק )ת"א( --(, בו הוגשה תביעה אחת כנגד מספר נתבעים, כשהעילה כנגד כולם היתה אותה עילה, קרי: משלוח פרסומות בניגוד לסע' א הנ"ל, קבע בית המשפט שאין לנהל את ההליך כנגד כל הנתבעים, כולם כאחד, תחת אותה קורת גג. המבקש טוען כי החלטה דומה, המורה על מחיקת התביעה, ניתנה גם בתיקים נוספים )נספחים א'- ד' לבקשה(. המבקש טוען כי לכל אחד מן הנתבעים עשויה להיות הגנה שונה ביחס לתביעה, בפרט כאשר בתביעתה המשיבה כותבת מצד אחד כי הנתבעים שיגרו את ההודעות, קרי: כל אחד מהם באופן ובמועד שונה, שאינו רלוונטי ליתר הנתבעים. עוד נטען כי התובעת אינה מציינת בתביעתה מהו הסעד הנדרש ביחס לכל אחד מהנתבעים. לבסוף נטען כי התביעה אינה מגובה בתצהיר, בניגוד לטופס א לתקנות ואף זו עילה למחיקתה. מתוך

ינואר 0 תא"מ 0-0-0 מרקובסקי נ' דיגיטל אימפקט החזקות בע"מ ואח' 0 0 0 בחנתי את טענות הצדדים, לעניין הבקשה לסילוק התביעה על הסף, מן הטעם כי הוגשה בניגוד לתקנות. אני מוצאת, לאחר העיון בכתב התביעה, כי על פניו התובעת לא הבהירה בתביעתה כראוי שהנתבעים קשורים ביניהם, וכן קשורים עמה, בסדרת מעשים אחת, כאחד התנאים המכשירים את בירור התביעה כנגד כל הנתבעים בהליך אחד. בתגובתה לבקשה, היא טוענת כי הנתבעים ו- הינם אלה שביצעו את משלוח ההודעות בפועל עבור עצמם ועבור יתר הנתבעים. לעניין זה קיים אזכור חלקי, בלתי מודגש, בסע'. לכתב התביעה: "הנתבעים הם "דיגיטל אימפקט החזקות בע"מ" ומנכ"ל החברה יובל חנן )הנתבעים המשווקים את כל ההודעות(...". מאידך, במקומות אחרים בתביעה, מייחסת התובעת את שיגור דברי הפרסומות לנתבעים כולם )למשל: סע'. לתביעה(. המשיבה מתנגדת למחיקת התביעה. לשיטתה, עסקינן במקרה שבו קיים קשר בין הנתבעים המקים זיקה המצדיקה לדון בעניינם כמקשה אחת. היא טוענת כי המבקש הינו הבעלים והמנכ"ל של הנתבעות ו-, אשר הפיצו את הפרסומות עבור יתר הנתבעים. לשיטתה, במקרה דנא, שני התנאים הנקובים בתקנה מתקיימים משום שיתר הנתבעים שכרו את שירותיהם של הנתבעים, ו- לשם הפצת הפרסומות. עלכן, השאלות העובדתית והמשפטית הן שאלות זהות ביחס לכלל הנתבעים: כולם שלחו הודעות אסורות באמצעות אותה כתובת דוא"ל וזוהי רק דוגמא לקשר הישיר ביניהם, המעלה שאלה משפטית משותפת בעניין אחריותם למשלוח הודעות אלה. המשיבה טוענת כי הפסיקה אליה הפנה המבקש בבקשתו אינה רלוונטית למקרה דנא, משום שבאותם מקרים לא התקיים קשר עסקי בין הנתבעים, לבין עצמם. עוד מוסיפה המשיבה וטוענת כי התביעה היא לתשלום הסכום המקסימאלי הנקוב בסע' א, ביחס לכל אחד מהנתבעים, בהתאם למס' ההודעות ששלח. אלא, שעל מנת להכנס בשערי הדיון המהיר, העמידה תביעתה באופן גלובאלי על סך., מתוך

ינואר 0 תא"מ 0-0-0 מרקובסקי נ' דיגיטל אימפקט החזקות בע"מ ואח' 0 0 0 דיון הפסיקה הרחיבה בחשיבות הצגתם של בעלי הדין הרלבנטיים להליך, בפני בית המשפט. המלומד וינוגרד הטעים לאמור "אחד העקרונות החשובים בהליך משפטי הוא: שבפני בית המשפט, בשעה שהוא דן בסכסוך אשר לפניו, יהיו הצדדים הנכונים וכל הצדדים הנכונים.... כדי למנוע הגשת כמה משפטים בעניין שיכול וצריך להתברר במשפט אחד בין כל הצדדים הרלבנטיים,...")אליהו וינוגרד תקנות סדרי הדין חלק א, )עדכון מס', מהדורה רביעית, אוקטובר (. מתקין התקנות היה ער לעניין צירוף בעלי דין. לפיכך, הותקנה, בין היתר, תקנה לתקסד"א ובענייננו תקנת משנה )א(. תקנה )א( קובעת תנאי שבהתקיימו, ניתן יהיה לצרף בעלי דין כנתבעים באותה תביעה. מקובל לחלקו לשני חלקים: החלק האחד ניתן יהיה לצרף נתבעים אם בשל אותה סדרה של מעשים או עסקאות נדרש מהנתבעים סעד מסוים. החלק השני המעשים או העסקאות שבשלם דורשים סעד, מעוררים שאלה משפטית או עובדתית משותפת אילו היו נתבעים בנפרד. וכלשון התקנה "צירוף נתבעים. )א( מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עיסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית." יש להעמיק ולדון בכוונת מתקין התקנה מה טומן בחובו המונח "סדרה אחת של מעשים או עסקאות" והמונח "שאלה משותפת, משפטית או עובדתית". בית המשפט נזקק למקרה בו קיימים תובעים ונתבעים מרובים, בעניין רע"א 0 יוסף שושנה נ' חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ, פ"ד מח) ( )(. באותו עניין, תבעו ארבעים תובעים ששה נתבעים. המכנה המשותף להם הוא רכישת דירות באותו פרויקט של הנתבעת העיקרית. מתוך

ינואר 0 תא"מ 0-0-0 מרקובסקי נ' דיגיטל אימפקט החזקות בע"מ ואח' 0 0 0 אשר לחלקו הראשון של התנאי,השופט ש' לוין סקר את הפסיקה, ממנה העלה כי "אפשר לומר באופן כללי כי מתוך פסקי הדין האמורים עולה שיש לתת פירוש ליברלי לכלל בדבר צירוף תובעים, וכל אימת שמדובר בעיסקה אחת או בסדרת עיסקאות שלהן שאלה משותפת, יותר הצירוף,..." כב' השופט א' מצא קבע כי הפרשנות לעניין תובעים יפה גם לעניין נתבעים בסוברו "......כי ההלכה שנפסקה ברע"א 0/ הנ"ל יפה גם לענייננו...השוני שבין צירוף תובעים לבין צירוף נתבעים - שהראשונים מצטרפים לתובענה המאוחדת לפי בחירתם, בעוד שהאחרונים מצורפים בה יחדיו על-כורחם - איננו מחייב נקיטת אמת-מידה שונה בהכשרת הצירוף של נתבעים...")רע"א saban international NV 0 נ' בת-שבע עמר ג'סמין )פורסם בנבו,.).. בהתאם לפרשנות הליברלית, בעניין חפציבה הנ"ל, הגדרת 'מעשה' או 'עסקה' הינה רחבה, עד כי ניתן לומר כי כאשר נמצא את החוליה המקשרת בין מעשים או עסקאות, הרי חלקו הראשון של התנאי מתקיים. אין צורך שבין כל מעשה ומעשה של כל אחד מהנתבעים יהיה קשר. די במעשים דומים, מבחינת אופיים או מהותם, המעלים שאלה משותפת. כמו כן, אין צורך שבין הנתבעים יתקיים קשר כלשהו. אף אם כל אחד מהם פועל בנפרד, וללא קשר עם האחרים, עשוי להיחשב הענין כ"סדרה אחת של מעשים או עסקאות" אשר בכוחה להכשיר צירוף נתבעים. נמצאנו למדים, כי ניתן להגדיר 'מעשה או 'עסקה', לעניין צירוף נתבעים )ותובעים(, כך "מעשה או מחדל של הנתבעים המייחס הפרה, של אותן זכויות נטענות, כלפי התובע/ים המעוררת שאלה משפטית משותפת אף ללא קשר )משפטי או עובדתי( בין המעשים או הנתבעים". באשר לחלקו השני של התנאי, כהשלמה לדברים לעיל, קבע השופט מצא כי, לאור הפרשנות התכליתית שניתנה בפסיקה, שאלה משפטית היא שאלה המעוררת עניין בעל צידוק רעיוני או תועלת מעשית אשר ראוי לדון בה, במסגרת אותה תובענה. מתוך

ינואר 0 תא"מ 0-0-0 מרקובסקי נ' דיגיטל אימפקט החזקות בע"מ ואח' 0 0 0 היינו, כאשר ישנן שאלות זהות, בעלות הצדקה לדון בהן באותה תובענה, או כשמושגת תועלת של ייעול הליכים משפטיים על-ידי צמצומם לדיון אחד, הרי שהצירוף נעשה כדין. בעניין ע"א 0 ראדא תעשיות אלקטרוניקה נ',Bodstray Company פ"ד נח) (,, נקבע כי כדי להכשיר צירוף נתבעים די בזהות של אחת השאלות שבמחלוקת, משפטית או עובדתית, שבגינה נוח לדון בפרשה בעת ובעונה אחת. מהכלל אל הפרט: הנתבעים, ו- מנהלים פלטפורמות לשיגור פרסומות ברשת האינטרנט ולפי התביעה, יש קשר בינם לבין שאר הנתבעים. המשיבה עמדה על קשר זה בעובדות המתוארות בתביעה, כמפורט בסע'. לתביעה, בתוך הקטע המופיע בסוגריים: "הנתבעים המשווקים את כל ההודעות". על פניו, הנתבעים, ו- פעלו בשם הנתבעים האחרים ובשליחותם, תמורת תשלום. כמו כן, מרביץ הפרסומות נשלחו מאותה פלטפורמה כפי שהוזכר לעיל, ובאותה סיומת. דברי הפרסומת ששוגרו אל התובעת הינם בגדר 'סדרת מעשים' שכן כל הפרסומות שוגרו בטווח זמן קצר מאוד תקופה בת כחודשיים ימים מאותו גורם אל התובעת. כמו כן, שיגור הפרסומות היה לכאורה בעל מכנה משותף של 'עידוד רכישת או הוצאה כספית בדרך אחרת', בהתאם להגדרת "דבר פרסומת" שבסעיף א. ודוק, ב"כ המבקש המלומד, הרבה לצטט מפסקי הדין של בית משפט השלום. נעלמה מעיניו פסיקתו של בית משפט העליון בעניין חפציבה, בעניין,saban ובעניין ראדא, כמפורט לעיל. המקרים המדוברים בפסקי הדין, הגם שהם עוסקים באותה מאטריה משפטית, שונים מהמקרה דנן, בהעדר קיומה של נקודת השק בין המקרים השונים, בינם לבין עצמם. זאת ועוד, כל המעשים מעוררים שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות. אין טוב יותר מלהציג את לשונו של כב' השופט ש' לוין בעניין חפציבה הנ"ל מתוך

ינואר 0 תא"מ 0-0-0 מרקובסקי נ' דיגיטל אימפקט החזקות בע"מ ואח' 0 0 "באשר לתנאי השני, מן הראוי לשים לב לכך שהדגש בתקנות -0 לתקנות סדר הדין האזרחי עבר מזהות בעלי הדין לזהות השאלות שבמחלוקת, משפטיות או עובדתיות, כולן או מקצתן. די אפוא בזהות אחת השאלות שבמחלוקת, שבגללה נוח לדון בכל הפרשה בעת ובעונה אחת, כדי להכשיר את הצירוף." יוצא אפוא, כי מבחינה עניינית, המקרה שבפנינו עונה על ההגדרה שבתקנה. העיון בתביעה מעלה כי התובעת לא תמכה אותה בתצהיר כדין. בנוסף לזה, לא פירטה בתביעה, ביחס לכל אחד ואחד מהנתבעים, מהו הסעד הנוגע אליו. מן הראוי לבאר לכל אחד מהנתבעים מהו הסעד אשר מפניו מצופה ממנו להתגונן. הכללת כל הנתבעים תחת אותה קורת סעד, אין בה בהירות ראויה. אני סבורה, כי אלה ליקויים שניתן להורות על תיקונם, תחת מחיקת ההליך כולו. התובעת תתקן תביעתה, הן על דרך פירוט הסעד אותו היא מבקשת ביחס לכל נתבע ונתבע, והן על דרך צירוף תצהיר ורשימת מסמכים, כמפורט בתקנות. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך יום. לעניין ההוצאות, מאחר והחלק הארי של הבקשה נדחה, אך מנגד התקבלו טענות אחרות )שהצדיקו להורות על תיקון התביעה כאמור(, ישא המבקש בהוצאות משפט בסך בלבד. כתב התביעה המתוקן יומצא לכל הנתבעים במסירה אישית. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בדואר רשום ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ו, ינואר, בהעדר. 0 מתוך

ינואר 0 תא"מ 0-0-0 מרקובסקי נ' דיגיטל אימפקט החזקות בע"מ ואח' מתוך